תפריט
הדברה או הדברת מזיקים היא תיאור הפעולה הכוללת למניעת מפגעי מזיקים.
המזיקים, הם בעלי חיים המזיקים לאדם. הנזק יכול להתבטא במגוון דרכים: נזק פיזי – עקיצות, אלרגיות והדבקה במחלות מסוכנות וטפילים. נזק רגשי – פחד, חלחלה וגואל מהמראה של המזיק. נזק לרכוש – כרסום חוטי חשמל וטלפון, זיהום מוצרים מזון, חירור בגדים, עיכול רהיטי עץ ומשטחי בידוד, ועוד.
רוב בעלי החיים המכונים "מזיקים" משתייכים למחלקת החרקים. יחד איתם זכו לכינוי מזיקים – עכברים וחולדות ממשפחת המכרסמים.
פעולות ההדברה והמניעה המופעלות כנגד המזיקים שונות ומגוונות ומטרתן אחת – לצמצם למינימום את המגע בין המזיקים לאדם. צמצום זה יכול להתבצע על ידע השמדה והריגה של המזיקים, מניעת נקודת המפגש בינם לבין האדם ו/או חיסול אזורי המחיה ומקורות המזון של המזיקים.
למשל, יתושים, גורמים לנזק רב לאדם, הם עוקצים ועלולים להעביר כמה מן המחלות הקשות ביותר, כגון מלריה. הדברה של יתושים נעשית במספר אופנים: התקנה של רשתות על חלונות הבית, תמנע מהיתושים לחדור לבית. ריסוס קירות הבית יגרום ליתושים שחדרו ונמצאים במצב מנוחה על הקירות למות מהרעל. יבוש מים עומדים, מניעת היקוות שלוליות וגיזום צמחיה – יחסל את אזורי המחיה שלהם. שילוב של שלושת פעולת אלו יוביל לחיסול מטרד יתושים ונקרא בשפת המקצוע – הדברה משולבת.
בעבר ההתייחסות להדברה הייתה מצומצמת יותר וכללה הרג של מזיקים באמצעות רעלים שונים בלבד. ההשלכות של השימוש הנרחב שנעשה ברעלים היו הרסניות לסביבה והובילו לפגיעה קשה במארג המזון בטבע, לזיהום מקורות מים ולפגיעה אקולוגית קשה. ההדברה המשולבת שנולדה כתוצאה מכך, עושה שימוש ברעל רק כאמצעי אחרון ופועלת קודם כל לניטור והגדרה מדויקים של הזיק ואופי המפגע, לאחר מכן ינקטו כל הפעולות העשויות למנוע את התפשטותו בסיבה ורק כמוצא אחרון שימוש ברעל.
הרעלים השתנו והתעדנו גם כן. בעבר עיקר השימוש היה בזרחנים אורגנים וקרבמטים, שני חומרים אלו אינם מותרים לשימוש בהדברה ביתית כיום ובמקומם גדל השימוש בחומרי הדברה ממשפחת הפריטרואידים וחומרים מיקרו קפסולרים אחרים.
הנזק לסביבה פחת, אבל המזיקים השונים עדיין נמצאים סביבנו והמאבק להפרדה בינם לבין האדם ימשך כנראה עוד זמן רב בעתיד.